בלדה לשמלה שחורה קטנה
שני ספרים חדשים מנסים ללמד את הישראליות איך להתלבש. בעוד שירה ברויאר דוגלת במשטור קפדני, מנותק מהיבטים חברתיים ופסיכולוגיים, שלי גרוס ומיכל לוי ארבל מציעות גישה מוסרית ואנושית יותר
(פורסם במדור הספרות של "7 לילות")
דפני ליסבונה ויהלי זיו
אנשי אופנה נוטים להיגעל מהישראל-יות. סקיני מתפקע על הבשר, מחשוף אפי, ז'קט פרוותי בהשראת שטיחון אמבטיה. עשרה קבין של טעם רע ירדו על העולם, ומדינה חובבת קניונים בלבנט נטלה תשעה. קשה מאוד לתקן מורשת תרבותית של בוז לאסתטיקה, כך וכך אחוזי לחות ונטייה תורשתית להיראות כמו ערימת מעילים. אבל שני ספרים שיצאו יחד, 'סטייל משלך' של שירה ברויאר ו'החיים קצרים, אל תקני את הנעליים' של שלי גרוס ומיכל לוי ארבל - שלושתן עיתונאיות אופנה בעבר או בהווה - מתנפלים על האתגר ללמד אותנו להתלבש כמו שצריך.
שני הספרים שולחים אותנו למהלך רוחני בתוך הנשמה, מבנה הגוף שלנו, פינטרסט, תמונות של סלבס, דרך ריקון החצי הדוחה של הארון וארגון מה שנשאר מחדש, קצת השלמות שופינג כי בכל זאת נבראנו בצלם, ועד לנחלה - הגרסה הפריזאית של עצמנו. רק שהמסע שכל אחד מהם מציע מאוד שונה. הקוראת אולי יוצאת בסוף ונראית אותו הדבר - לבושה חולצת אריג לבנה וקריספית עם קיפול אירופי במרפק - אבל הנפש איננה אותה נפש.
הביקורת המלאה בעמודי הספרים: החיים קצרים, אל תקני את הנעליים > סטייל משלך >
מריאן פאואר - הצילו!
"אני המושלמת לא תדאג ולא תתעכב, היא תשלים את עבודתה בקלות. היא תכתוב לכל העיתונים והמגזינים הכי טובים ותרוויח על כך סכומי כסף מטורפים. אני המושלמת תגור בדירה מהממת עם חלונות גדולים. יהיו בה מדפי ספרים מלאים ספרים איכותיים שהיא באמת קראה. בערבים היא תצא למפגשים אופנתיים, שבהם תיראה מרהיבה בלבוש צנוע אך יוקרתי. והיא תלך לחדר הכושר כל הזמן. אה, כן, ובן הזוג שלה יהיה גבר יפה תואר בסוודר קשמיר. ברור מאליו."
מה קורה למי שעוקבת באדיקות ולמשך שנה שלמה אחר העצות הניתנות בספרי עזרה עצמית? "הסוד", "כוחו של הרגע הזה", "כוחה של חשיבה חיובית" ועוד רבי מכר מוכרים וידועים (לשמצה?) מנחים (וגם חוטפים קצת על הדרך) את מריאן פאואר, עיתונאית וסופרת עצמאית הפועלת בלונדון, בדרכה אל בת דמותה המושלמת: זו שחיה ללא חובות, חרדות, הנגאוברים או מרתונים של נטפליקס - כשהגבר בסוודר קשמיר לצידה כמובן.
המסע לשם, או כפי שמריאן מעדיפה - "הדרך הרוחנית", יעבור דרך דוגמנות בעירום, סטנד אפ, צניחה חופשית, להתחיל עם זר גמור ברחוב ועוד... והכי טוב? כל האירועים הללו קרו באמת 🙃😃
הגיבו לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו >
ערן צור - החיה בבטן
"הגעתי לנקודה שבה הייתה לי הרגשה ברורה שזה סיום תקופה, שאני לא אוכל לחזור אחורה ולעשות עוד שכבה כזו על 'החיה בבטן', ואני צריך לשחרר אותה. את הספר התחלתי לכתוב ב־2013 והוא לא היה ממש מוכן. זה לא משהו שלא רגיל אצלי. גם כמוזיקאי יש לי חירות להשתהות עם שירים. אבל משהו באסון שקרה לי בחיים דחף אותי לרוקן את המחסנים ולהיות עם הפנים קדימה. כמו מטוס שנקלע למצוקה ומנתק את מכלי הדלק כדי להיות קל יותר".
יגאל שוורץ: "'החיה בבטן' הוא רומן חשוף, העוסק באישיות חידתית. הוא מכסה ומגלה. ישר ונכלולי. מגעיל, מקומם, אבל מעורר אמפתיה ולעיתים אפילו הערצה. מוסרי ורקוב עד העצם. קטעים של התעלות רוחנית רודפים קטעים של התעללות ואכזריות – והכול במתח גבוה."
הגיבו לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו >
עדי מאירי - אם רק היו נותנים לי לדבר
"אין לי ברירה", אמר תנ"צ אפרים ברכה, "אני לא יכול להשאיר את הדברים כך. השקרים שמפרסמים, המשטרה ששותקת. אני לבד. אני אתראיין גם בלי לקבל אישור. הם לא יכולים לקשור לי את הידיים ולתת להם להמשיך לפגוע בשמי. אני אצור איתך קשר".
"אתה בטוח?"
הוא השתהה לרגע ואמר, "אם לא ייתנו לי לדבר, את תדעי לספר לבד".
"אתה תספר, אתה."
רק בדיעבד, אחרי שהתאבד, הבנתי שהוא השאיר לי מעין צוואה: לספר את סיפורו, היוצא לאור בימים אלה, בספר "אם רק היו נותנים לי לדבר."
עדי מאירי, עיתונאית ופרשנית פלילים, עקבה מקרוב אחר ברכה וניהלה איתו שיחות וראיונות רבים, גם בימים האחרונים לחייו. בספרה שמתפרסם כעת בידיעות ספרים, היא מגוללת את מערכת היחסים הסבוכה והטרגית של ברכה עם הרב שהעריץ, את טענותיו כלפי פרקליט המדינה שי ניצן, ומעל לכל - את מסכת הייסורים שעבר מול קמפיין שהציג אותו כשוטר מושחת ודחף אותו למעשה ייאוש.
הגיבו לפוסט בעמוד הפייסבוק שלנו >
חוגגים יום הולדת לשלושה סופרים אהובים
מעבר לסופה💦 הסופ"ש הזה ניתך עלינו גם מבול של ימי הולדת שלא יכולנו לעבור עליו לסדר היום.
אז עשינו לג'יי.די. סלינג'ר, ג'.ר.ר טולקין ואייזק אסימוב מעשה גן כלניות - וקיבצנו אותם יחד למסיבה אחת של קלאסיקות חד-פעמיות ואהובות.
סלינג'ר נולד אתמול, לפני 101 שנים. יצירתו 'יום מושלם לדגי הבננה' נחשבת עד היום לאחד הסיפורים הקצרים ביותר אי פעם, ו-3 שנים אחרי פרסומה ראתה אור יצירת המופת הבלתי נשכחת שלו, 'התפסן בשדה השיפון'. ההצלחה הרבה לה זכה הספר לא הייתה לרוחו, ועד יום מותו הקפיד לסרב לכל פנייה לעבד אותו למסך הגדול. גם את אפליקציית עברית שלנו סלינג'ר לא היה מאשר - הוא חש תיעוב ורתיעה כלפי חידושי הטכנולוגיה וסירב לפרסם את יצירותיו בפורמט הדיגיטלי. רק במהלך השנה החולפת, כמעט עשור לאחר מותו, "נשבר" בנו מאט, ואיפשר את פרסומן בדיגיטל.
אסימוב נולד היום, לפני 100 שנים בדיוק. הוא אומנם היה איש אשכולות רציני ביותר - ביוכימאי שכתב למעלה מ-500 ספרים במגוון נושאים - אך את עיקר פרסומו כתב ככותב ספרי מדע בדיוני. איגוד סופרי המדע הבדיוני של אמריקה בחר בסיפורו 'שקיעה' ל"סיפור המדע הבדיוני הטוב ביותר בכל הזמנים", וספרו 'אני, רובוט', בו ניסח את שלושת חוקי הרובוטיקה המפורסמים, עובד לשובר קופות הוליוודי מצמרר בכיכובו של ויל סמית'. בשנת 1981 זכה לכבוד מיוחד - כשאסטרואיד שנתגלה נקרא על שמו.
טולקין "יחגוג" מחר 128 שנים. לא מפתיע לגלות שטולקין, שפיתח לפחות 10 שפות פנטזיה, היה בלשן ששימש כפרופסור ללשון אנגלית עתיקה באוניברסיטת אוקפורד - בה גיבש ידידות אמיצה עם מחבר ספרי פנטזיה אהוב אחר, ק. ס. לואיס. בין ביתר בעזרתו של לואיס כתב טולקין את הסאגה האלמותית שלו 'שר הטבעות' - פרויקט שארך כמעט עשור. תיאור הגמדים ביצירה האהובה השופע, כפי שהעיד טולקין עצמו, מאופן התיאור של יהודים בתרבות: על אף שאלה נטמעו בין הגזעים השונים ולמדו את שפתם, הם שמרו במקביל גם על שפתם, שטולקין ביסס על שפות שמיות. בדומה ליהודים, הוגלו הגמדים מארצם אך לעולם לא וויתרו על תקוותם לשוב אליה, והעבירו כמיהה זו מדור לדור. ייתכן גם שהמבנה המשוכלל מוריה, עיר תת קרקעית שנחצבה בהר בימי אבותיהם, מהווה מקבילה להר המוריה שבירושלים.
ליסה סי - האי של נשות הים
ליסה סי, שכבר כבשה מקום מיוחד בליבנו ברומנים המיוחדים כל כך 'כתוב במניפה' ונערת התה מספרת ביצירתה האחרונה את סיפורן של שתי ילדות קוריאניות שנפגשות תחת פני הים כשהן בנות 7. הן הופכות במהרה לחברות בלב ובנפש ושוזרות את חייהן אלה באלה - כשחברותן מהווה מקור כוח ותמיכה שמסייע להן לשרוד את השנים הקשות של מלחמת העולם השנייה.